טופס יעוץ ללא התחיבות

כתב אישום הוגש כנגד שני נאשמים, קבלן ומנהל עבודה בנוגע לפציעתו של עובד.

בכתב האישום נטען כי העובד נשלח ע"י מנהל העבודה לבצע עבודות טפסנות במרומי שלד הברזל. זמן קצר לאחר מכן פגע מוט ברזל ששימש את העובד בעבודתו בקו מתח גבוה וכתוצאה מכך הוא ספג מכת חשמל בעוצמה גבוהה, נכווה קשות בשתי ידיו, נפל מהפיגום, איבד הכרתו ופונה במצב קשה לבית החולים שם אושפז וטופל.

בכתב האישום נטען כי הנאשמים לא פיקחו כנדרש מהם על העבודות ועל בטיחות העבודה, נמנעו מלעשות מעשים שחובה היה עליהם לעשותם ובמחדליהם גרמו לחבלות.

בית המשפט ציין, כי תקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה קובעת מי הוא מבצע הבניה האחראי, וקיימות שתי אפשרויות: האחת, שמונה מנהל עבודה שיש לו סמכות ממשרד העבודה ואז הוא אחראי על הבטיחות. האפשרות השנייה, כאשר אין מנהל עבודה, בודקים מיהו מבצע הבניה האם מונה לו קבלן ראשי, שהוא מבצע הבניה, ואם יש לו קבלן משנה.

במקרה הנדון, כלל לא נבדק מי היה היזם, מי הקבלן הראשי, מי מנהל העבודה או אם היה מפקח בשטח, אלא התייחס לנושא הסיכונים בלבד.

בית המשפט לא קיבל את טענות הקבלן כי בשים לב להיררכיה החוזית שהייתה בשטח של יזם, קבלן ראשי וקבלני משנה, האחריות עפ"י תקנות הבטיחות בעבודות בניה נופלת על אחרים, שכן הדיון בתיק לא נדון לפי עבירה בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודות בניה, אלא בעבירה של חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין, שהיא עבירה כללית, הנוגעת לכל מי שהתרשל בנסיבות המקרה.

בנסיבות המקרה, בית המשפט קבע כי כל אחד מהנאשמים אחראי לכך שהעבודה באתר, אליה הוזמנו הפועלים, תתבצע באופן בטוח, תוך דאגה מראש כי הציוד יהיה תקין, אופן השימוש בו יהיה בטוח ואחראי, ולהסרת מכשולים מסוכנים בשטח.

כמו כן, הוסיף בית המשפט כי על הקבלן ומנהל העבודה היה להימנע מביצוע העבודה ומהעסקת פועלים בשטח, בטרם הוסרו ממנו מכשולים מסכנים, באופן שיאפשר עבודה בטוחה ומניעה מפני סיכוני התחשמלות או אחרים. התעלמותם של הנאשמים מהימצאות קווי חשמל מעל הגדר שעל הפועלים להקים, כאשר לצורך ביצוע העבודה עליהם להשתמש במוטות ברזל ארוכים, שקיים סיכון ולו מינימאלי לפגיעתם בקווי מתח החשמל הגבוה שמעליהם, מלמדת כי הנאשמים לא עשו את המוטל עליהם כדי להסיר מפגע מסוכן זה בטרם יחלו הפועלים את עבודות קשירת הברזל במקום.

במסגרת גזר הדין, בית המשפט גזר על הנאשמים שלושה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שישה חודשים ופיצוי בסך 14,000 ₪ לעובד שנפגע.
התוצאה שאליה הגיע בית המשפט (בעקבות כתב האישום שהוגש על ידי המדינה) הינה ששום גורם באתר הבנייה, החל ממבצע הבנייה ועד לקבלני המשנה ומנהל העבודה אינם פטורים מאחריות פלילית.

(ת"פ (שלום ירושלים) 2277/07 מדינת ישראל נ' שחאדה לינקולן)

כתב אישום הוגש כנגד שני נאשמים, קבלן ומנהל עבודה בנוגע לפציעתו של עובד.

בכתב האישום נטען כי העובד נשלח ע"י מנהל העבודה לבצע עבודות טפסנות במרומי שלד הברזל. זמן קצר לאחר מכן פגע מוט ברזל ששימש את העובד בעבודתו בקו מתח גבוה וכתוצאה מכך הוא ספג מכת חשמל בעוצמה גבוהה, נכווה קשות בשתי ידיו, נפל מהפיגום, איבד הכרתו ופונה במצב קשה לבית החולים שם אושפז וטופל.

בכתב האישום נטען כי הנאשמים לא פיקחו כנדרש מהם על העבודות ועל בטיחות העבודה, נמנעו מלעשות מעשים שחובה היה עליהם לעשותם ובמחדליהם גרמו לחבלות.

בית המשפט ציין, כי תקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה קובעת מי הוא מבצע הבניה האחראי, וקיימות שתי אפשרויות: האחת, שמונה מנהל עבודה שיש לו סמכות ממשרד העבודה ואז הוא אחראי על הבטיחות. האפשרות השנייה, כאשר אין מנהל עבודה, בודקים מיהו מבצע הבניה האם מונה לו קבלן ראשי, שהוא מבצע הבניה, ואם יש לו קבלן משנה.

במקרה הנדון, כלל לא נבדק מי היה היזם, מי הקבלן הראשי, מי מנהל העבודה או אם היה מפקח בשטח, אלא התייחס לנושא הסיכונים בלבד.

בית המשפט לא קיבל את טענות הקבלן כי בשים לב להיררכיה החוזית שהייתה בשטח של יזם, קבלן ראשי וקבלני משנה, האחריות עפ"י תקנות הבטיחות בעבודות בניה נופלת על אחרים, שכן הדיון בתיק לא נדון לפי עבירה בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודות בניה, אלא בעבירה של חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין, שהיא עבירה כללית, הנוגעת לכל מי שהתרשל בנסיבות המקרה.

בנסיבות המקרה, בית המשפט קבע כי כל אחד מהנאשמים אחראי לכך שהעבודה באתר, אליה הוזמנו הפועלים, תתבצע באופן בטוח, תוך דאגה מראש כי הציוד יהיה תקין, אופן השימוש בו יהיה בטוח ואחראי, ולהסרת מכשולים מסוכנים בשטח.

כמו כן, הוסיף בית המשפט כי על הקבלן ומנהל העבודה היה להימנע מביצוע העבודה ומהעסקת פועלים בשטח, בטרם הוסרו ממנו מכשולים מסכנים, באופן שיאפשר עבודה בטוחה ומניעה מפני סיכוני התחשמלות או אחרים. התעלמותם של הנאשמים מהימצאות קווי חשמל מעל הגדר שעל הפועלים להקים, כאשר לצורך ביצוע העבודה עליהם להשתמש במוטות ברזל ארוכים, שקיים סיכון ולו מינימאלי לפגיעתם בקווי מתח החשמל הגבוה שמעליהם, מלמדת כי הנאשמים לא עשו את המוטל עליהם כדי להסיר מפגע מסוכן זה בטרם יחלו הפועלים את עבודות קשירת הברזל במקום.

במסגרת גזר הדין, בית המשפט גזר על הנאשמים שלושה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שישה חודשים ופיצוי בסך 14,000 ₪ לעובד שנפגע.
התוצאה שאליה הגיע בית המשפט (בעקבות כתב האישום שהוגש על ידי המדינה) הינה ששום גורם באתר הבנייה, החל ממבצע הבנייה ועד לקבלני המשנה ומנהל העבודה אינם פטורים מאחריות פלילית.

(ת"פ (שלום ירושלים) 2277/07 מדינת ישראל נ' שחאדה לינקולן)