במסגרת פסק הדין נדון נזק גוף שנגרם לעובד עת נפל מסולם לא תקין מגובה של כ- 6 מטר.
התובע הגיש תביעתו כנגד המעביד שלו שעיסוקו הינו בעבודות בגובה בעבודות הקשורות בכיסוי גגות וכן כנגד מזמין העבודה, מפעל שהזמין מכונה וביקש להכניסה דרך הגג.
מזמין העבודה הזמין את מעבידו של העובד לפתוח פתח הולם בגג לשם התקנת המכונה, וכיסוי פתח זה עם סיום העבודה.
במהלך ביצוע עבודתו, ירד העובד (התובע) בסולם שהוביל מגג בטון עליון לעבר גג אסבסט, בו נדרש לבצע המלאכה, אז נשבר שלב בסולם, התובע נפל על גג האסבסט שנשבר גם הוא ודרכו נפל לקרקע מגובה של כ- 6 מ'.
כתוצאה מהתאונה איבד העובד את הכרתו, נחבל בראשו ובגופו.
בעקבות התאונה, נערכה חקירה על ידי משרד התמ"ת. בדו"ח זה ניתן תאור של מקום האירוע, ונמצא כי סולם העץ שהיה מותקן במקום שימש צוות שטיפל בהתקנת מפוחים על גג המפעל.
כמו כן, נקבע בדו"ח, כי המעביד לא ניהל פנקס הדרכה ולא נתן הדרכה כחוק לתובע. כן נקבע כי התאונה ארעה בשל שימוש בסולם לא תקין.
מן התמונות שהוצגו בפני בית המשפט עלה בבירור כי מדובר בסולם פרימיטיבי עשוי עץ לא מעובד שסבל מפגעי מזג האוויר ולא נעשה שימוש בסולם תקני.
בחקירתו בבית המשפט, הסכים מנהל החברה שהעסיקה את העובד כי הסולם הנדון, בגינו ארעה התאונה לא היה בנוי כהלכה - לא היה בנוי בממדים המתאימים ולא היו בו החיזוקים הדרושים.
בית המשפט חזר על ההלכה שנקבעה בפסק דין ע"א 246/72 מנשה נ' דרומנו כי מעביד השולח את עובדיו לעבוד בחצרים של אחר אינו יכול להתנער מאחריות לבטיחות החצרים ולתנאי העבודה בהם. לעולם מוטלת עליו חובה עליונה, לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי שלא לחשוף עובדיו לסיכונים מיותרים. על המעביד לבקר במקום העבודה ולבדוק, באם קיימים סיכונים מיוחדים.
לפיכך, קבע בית המשפט כי המעביד לא הורה לתובע להימנע משימוש בסולם ולהשתמש בסולם תקני שהיה ברשותו, על מנת להבטיח דרך גישה בטוחה למקום העבודה על גג האסבסט. בכך הפר המעביד ומנהל המעביד הן חובת זהירות מושגית הן חובת זהירות קונקרטית כלפי העובד.
כמו כן, קבע בית המשפט כי בכך שמזמין העבודה (המפעל) החזיק סולם פגום על גג המפעל. הפר חובת הזהירות באחזקת סולם פגום זה ששימש מלכודת למבקר במקום, והפר חובת הזהירות בהפניית העובד לעבר סולם זה כדרך גישה לגג האסבסט.
מסקנתו של בית המשפט מהאמור לעיל הינה כי כאשר מספר מזיקים מבצעים כל אחד מעשה נזיקין וכולם יחדיו גורמים לנזק אחד הרי שהם מעוולים יחד, ובשל כך אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד.
בהתחשב בכך, קבע בית המשפט כי הן המעביד והן מזמין העבודה (שבשטחו נפגע העובד בשל הסולם הפגום) אחראים כלפי התובע יחד ולחוד בשל הנזקים שנגרמו לו.
כמו כן, ציין בית המשפט כי כאשר מתקשה בית המשפט לקבוע שעור חלקו של כל אחד מן המעוולים בגרימת תאונה, נוהג בית המשפט לחלק האחריות באופן שווה וכך נקבע במקרה זה, הן המעביד והן מזמין העבודה חוייבו ביחד ולחוד כלפי העובד.
(ת"א (מחוזי- ב"ש) 715/91 אברהם דיין נ' א.א. יוזי בע"מ)