עובד הגיש תביעה כנגד החברה הקבלנית שהעסיקה אותו ובעליה של החברה עקב פגיעה בגבו במהלך העברת שקי מלט.
במסגרת פסק הדין נדונה תביעתו של עובד לפיצוי בגין נזקי גוף שאירעו לו באתר בנייה עקב העברת שקי מלט במשקל של כ- 50 ק"ג.
בית המשפט קבע כי אומנם הייתה כננת באתר הבנייה, אך הרושם המתקבל הוא כי לא בכל פעם שהיה צורך להעלות חומרי בניין נעשה שימוש בכננת וכי העברת שקי המלט ודליי הטיט נעשתה דווקא באופן ידני.
בית המשפט ציין כי על המעביד לקחת בחשבון כי עובד עלול להיות בלתי זהיר במהלך עבודתו, ועליו להזהירו מפני הסיכונים, הרגילים והחריגים הנובעים מעבודתו ובצד האזהרה צריך להתקיים פיקוח נאות, כדי לוודא כי העובד נוקט בכל כללי הזהירות הנדרשים בעבודה.
מומחה מטעם התובע, קבע בחוות דעתו כי אסור היה לעובד להרים משקל הגבוה מ- 10 ק"ג ומשהרים שק במשקל 50 ק"ג, הרים משקל רב מהמשקל המותר.
לפיכך, נקבע על ידי בית המשפט כי אי קיום פיקוח על שמירה על הוראות הבטיחות האוסרות על נשיאת משקל של 50 ק"ג לבד, מהווה הפרה של חובת הזהירות הקונקרטית.
עוד נקבע, כי אין להסתפק בכך כי באתר הבנייה הייתה כננת וכי בהעדר הנחיות מפורשות מטעם המעביד, באילו מקרים יש לבצע העברה של חומרי בניין באמצעות הכננת והעדר פיקוח כי העובדים אכן מקפידים לעשות שימוש באמצעי זה להעברת משאות כבדים. יש בכך משום הפרת חובת הזהירות של המעביד כלפי עובדיו.
במהלך התביעה, התברר כי חברת הביטוח שביטחה את החברה הקבלנית בביטוח חבות מעבידים לא נתבקשה לבטח את אתר הבנייה שבו אירעה התאונה.
לפיכך, קבע בית המשפט כימנהלה ובעליה של החברה הקבלנית יחויב באופן אישי כלפי התובע, בגין כל סכום מסכום הפיצויים שלא ניתן יהיה לגבות מן החברה הקבלנית בשל מחדלה של החברה הקבלנית לבטח עצמה בביטוח חבות מעבידים.
(ת"א 55612/07 (שלום ת"א) אבולוף אהרון נ' ע.נ. בית נוי בע"מ)