מהי פגיעה בעבודה ?
בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע.
כלומר, על מנת שתאונה תיחשב כתאונת עבודה צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, שהתאונה תתרחש תוך כדי העבודה והשני, שהתאונה תתרחש עקב העבודה.
גם תאונה שאירעה בדרך לעבודה תיחשב כתאונת עבודה ובתנאי שהנפגע לא סטה מהדרך סטייה של ממש שלא לשם מילוי חובותיו כלפי המעסיק.
תביעה כנגד ביטוח לאומי
התביעה לביטוח לאומי מחולקת לשני שלבים.
השלב הראשון- תביעה לקבלת דמי פגיעה
במסגרת זו, נבדקת זכאותו של הנפגע האם תביעתו תוכר כתאונת עבודה.
על מנת להגיש את התביעה לביטוח הלאומי, יש למלא טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (טופס בל/ 211) ולצרף אליו את כל התיעוד הקשור לפגיעתו של העובד. את המסמכים יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו של הנפגע.
הזכאות לקבלת דמי הפגיעה הינם כל עוד העובד אינו מסוגל לשוב לעבודתו ולכל היותר למשך שלושה חודשים מיום הפגיעה ומהווים 75% מהשכר בלבד.
ניתן להגיש את התביעה לדמי פגיעה בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. הגשת התביעה לאחר מועד זה עלולה לפגוע בזכאותו של הנפגע לקבל גימלה זו.
ניתן לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי באמצעות הגשת תובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה בכתב של הביטוח הלאומי.
השלב השני- תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה
ככל שלנפגע נותרה נכות צמיתה והוכר על ידי הביטוח לאומי כנפגע עבודה (כמפורט בשלב הראשון), עליו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
על מנת להגיש את התביעה לביטוח הלאומי, יש למלא טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (טופס בל/ 200) ולצרף אליו את כל התיעוד הקשור לפגיעתו ומצבו הרפואי של העובד. את המסמכים יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו של הנפגע.
לאחר הגשת התביעה, הנפגע יוזמן לוועדה רפואית שתקבע באם נותרה לנפגע נכות עקב הפגיעה בעבודה ואת דרגת הנכות.
בפני הוועדה הרפואית יש להביא את כל המסמכים, חוות דעת, בדיקות שלא נמסרו בעבר לביטוח הלאומי ולהציגם בפני חברי הוועדה. כמו כן, בסמכות הוועדה לבצע בדיקה גופנית לנפגע (לאחר חתימה על הסכמה לביצוע בדיקה).
לבדיקה בוועדה רשאי להתלוות נציג מטעם הנפגע לרבות עורך דין.
הנפגע חותם על הפרוטוקול של הדברים שנאמרו על ידו לוועדה ולכן יש לוודא שכל דבריו ותלונותיו הרפואיות של הנפגע נרשמו בפרוטוקול.
לנפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה נמוכה מ- 9% אינו זכאי לתשלום כלשהו.
לנפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה שבין 9% ל- 19% יקבל מענק חד פעמי. מענק זה מחושב לפי אחוזי הנכות במכפלת 75% מהשכר וכל זאת במכפלה של 43.
לנפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה בשיעור הגבוה מ- 19% יקבל גימלה חודשית.
במידה והנפגע אינו שבע רצון מהחלטתה של הוועדה הרפואית, באפשרותו להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים. את הערר, בצירוף הנימוקים יש להגיש בכתב בתוך 30 יום ממועד קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית.
החלטת הוועדה הרפואית לעררים הינה סופית ואין לערער עליה אלא בשאלה משפטית בלבד.
את הערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים יש להגיש בפני בית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים.
תביעה כנגד המעביד
מלבד הגשת התביעה כנגד הביטוח הלאומי, יש לפנות לעורך דין על מנת לבדוק באם קמה עילת תביעה כנגד המעביד.
עילת תביעה כנגד המעביד מתעוררת בעת שהמעביד התרשל כלפי עובדיו באופן הבא לידי ביטוי ביצירת סביבת עבודה מסוכנת, בין אם מדובר באספקת ציוד עבודה לקוי (כגון: סולם, מכונות חיתוך ללא הגנה וכו'), אי אספקת ציוד בטיחות ומיגון (כגון: קסדה, נעליים מיוחדות, רתמות וכו'), אי הדרכה של עובדים (למשל: בעבודה בגובה).
ויובהר, בעת קרות תאונה בסביבת עבודה ובאתרי בנייה בפרט, חלק ניכר מהתאונות נגרמות בשל רשלנות המעביד כתוצאה מהפרת חוקי הבטיחות בעבודה.
כל המידע המצוי באתר זה עוסק באחריותו של המעביד ליצור סביבת עבודה בטוחה כלפי העובד ושמירה על בטיחותו.
נפגעת בעבודה ? חשוב לפעול בהתאם לכללים הבאים:
זירת התאונה- במידה וניתן, לצלם את מקום התאונה "בזמן אמת" ולקחת פרטי קשר של אנשים שהיו עדים לתאונה.
קבלת טיפול רפואי דחוף מיד לאחר התאונה- יש לגשת ולקבל טיפול רפואי ללא דיחוי ולוודא שכל התלונות הרפואיות יירשמו ע"י הרופא המטפל. כמו כן, יש לציין בפני הרופא כי התאונה נגרמה במסגרת העבודה.
קבלת טופס בל/ 250 מהמעביד- על העובד לפנות למעביד ולבקשו למלא עבורו טופס לביטוח לאומי המכונה בשם "בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה" (טופס בל/ 250). על הנפגע למסור טופס זה לקופת החולים שלו לצורך תיעוד ביקוריו במוסד הרפואי כ"תאונת עבודה".
קבלת טיפול רפואי לאחר השחרור מבית החולים- ישנם נפגעים המזניחים את בריאותם ולא דואגים לבצע בדיקות או טיפולי המשך לאחר השחרור מבית החולים. למשל, עובדים שנפגעו בגבם או באחת מהגפיים והאורטופד קבע כי עליהם לעבור טיפולי פיזיותרפיה פשוט לא מתייצבים לקבל את הטיפולים המגיעים להם.
חשוב לדעת כי אי ביצוע מלוא הבדיקות ו/או הטיפולים לאחר השחרור מבית החולים לא רק שפוגעים בבריאותו של הנפגע אלא גם בפיצוי הכספי שהנפגע יכול לקבל.
רישום השתלשלות האירועים- בסמוך ככל הניתן לאחר התאונה מומלץ לרשום בצורה מדויקת ככל שניתן את השתלשלות האירועים שהובילה לתאונה עד לרמת השעה המדויקת. כמו כן, מומלץ לשאול עדים שנכחו בתאונה מה ראו בדיוק ולרשום את דבריהם.
שמירת מסמכים- חשוב מאוד לשמור עותק של כל המרשמים, ההפניות, תוצאות בדיקות, ביקורים אצל הרופאים השונים, הוצאות/ קבלות עבור נסיעות לרופאים/ לטיפולים השונים.
עורך דין- רצוי לפנות לעורך דין הבקיא בתחום נזקי הגוף ובתאונות באתרי בנייה בפרט על מנת למצות את מלוא הזכויות מול המעביד ו/או הביטוח הלאומי.