טופס יעוץ ללא התחיבות
בית המשפט העליון דחה ערעור של מעביד שחויב לפצות עובד שניזוק עקב נפילה מסולם

המעביד העסיק את העובד הנפגע בתפקיד חשמלאי מוסמך. בשנת 2002 העובד נפגע במהלך עבודתו כשנפל מסולם מקצועי.

במועד התאונה, השתמש העובד ועוזרו בסולם לצורך ביצוע עבודות חשמל בשלושה אתרי עבודה שונים. באתר העבודה השלישי ביצע הנפגע עבודות תיקון תאורה בגובה, וניצב לשם כך על הסולם, שהוארך עד למידתו המרבית – לגובה של 5 מטרים.

במהלך העבודה, קרס הסולם והעובד נפל ממנו. כתוצאה מהנפילה נגרמו לעובד פגיעות קשות, ובהן שברים בחוליות הגב, שבר מרוסק בקרסול רגל ימין, ושבר בעקב רגל שמאל. פגיעות אלו הצריכו שמונה ניתוחים וכן טיפולים ממושכים.
בית המשפט קבע כי הסולם יוצר תוך הקפדה יתרה על כלל הרכיבים הבטיחותיים, וכי הוא נמסר לידי המעביד בעת רכישתו ולאחר שיפוצו כשהוא במצב תקין וללא פגם.

כמו כן, קבע בית המשפט קבע כי ההלכה הנוהגת היא כי מעביד חב חובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו, ביסוד הלכה זו ניצבת ההנחה שבידי המעביד נמצא הידע באשר לסיכונים מוחשיים ופוטנציאליים במקום העבודה, וכן היכולת הממשית למנוע את אותם סיכונים. לפיכך, בהשוואה לעובד, המעביד הוא "מונע הנזק הטוב והזול".
הצדקה אפשרית נוספת להטלת חובת זהירות מוגברת על המעביד היא העובדה שעל מעבידים מוטלת אחריות מעין מוסרית להבטיח את שלום עובדיהם בשים לב ליחסי הקרבה שבין עובד למעביד, ובשים לב לפערי הידע בין שני הגורמים.

בית המשפט ציין כי בניסיון לפרוט את גבולות חובת הזהירות בין מעביד לעובד, הוגדרה בפסיקה החובה דנן כחובה משולשת, הכוללת את הדרישה מן המעביד לדאוג לצוות עובדים מאומן; את הדרישה לספק לעובד חומרים ראויים לצורך ביצוע העבודה; וכן את הדרישה להנהיג שיטת עבודה מתאימה ולפקח באופן יעיל על דרך ביצוע העבודה.
נקודת המוצא היא, אפוא, כי ככלל חלה חובת זהירות מוגברת על מעסיק כלפי עובדו, הכוללת את החובה לנקוט בכל אמצעי הזהירות הסבירים, ובכלל זה להכשיר, להדריך, לפקח ולספק לעובד כלי עבודה מתאימים לצורך ביצוע העבודה.

בית המשפט קבע כי הנזק נגרם משום שהסולם קרס ככל הנראה עקב בלאי והעובד נפל ממנו מגובה רב. קריסת הסולם, שכנראה נבעה מפגם שהיה בו, אינה מהסיכונים הרגילים הטבועים בשימוש בסולם, שהרי לא ניתן להגדיר את אירוע הקריסה כנובע מסיכון יומיומי או אינהרנטי הכרוך בפעילות שגרתית של עובד. על המעביד חלה החובה אף לנקוט באמצעים לאיתור פגמים, גלויים או נסתרים, בסולם, כפי שסביר בנסיבות העניין.

השאלה המשפטית הנבחנת במסגרת יסוד ההתרשלות היא שאלה של סבירות. לשון אחר, השאלה היא האם היה על המעביד (כמעביד סביר) לצפות את התרחשות הנזק כתוצאה מהספקת הסולם לעובד.

ההלכה היא כי חובת הזהירות החלה על המעביד כלפי עובד היא חובה רחבה, והיא כוללת, בין היתר, את הדרישה מן המעביד לספק לעובד כלי עבודה תקינים ובטוחים לצורך ביצוע העבודה. לפיכך, נקבע כי על המעביד לצפות כי הסולם עלול לקרוס, בהיותו פגום, וכי עלול להיגרם לעובד נזק כתוצאה מהנפילה מגובה רב.

(ע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע נ' מוחמד יאסין)
בית המשפט העליון דחה ערעור של מעביד שחויב לפצות עובד שניזוק עקב נפילה מסולם

המעביד העסיק את העובד הנפגע בתפקיד חשמלאי מוסמך. בשנת 2002 העובד נפגע במהלך עבודתו כשנפל מסולם מקצועי.

במועד התאונה, השתמש העובד ועוזרו בסולם לצורך ביצוע עבודות חשמל בשלושה אתרי עבודה שונים. באתר העבודה השלישי ביצע הנפגע עבודות תיקון תאורה בגובה, וניצב לשם כך על הסולם, שהוארך עד למידתו המרבית – לגובה של 5 מטרים.

במהלך העבודה, קרס הסולם והעובד נפל ממנו. כתוצאה מהנפילה נגרמו לעובד פגיעות קשות, ובהן שברים בחוליות הגב, שבר מרוסק בקרסול רגל ימין, ושבר בעקב רגל שמאל. פגיעות אלו הצריכו שמונה ניתוחים וכן טיפולים ממושכים.
בית המשפט קבע כי הסולם יוצר תוך הקפדה יתרה על כלל הרכיבים הבטיחותיים, וכי הוא נמסר לידי המעביד בעת רכישתו ולאחר שיפוצו כשהוא במצב תקין וללא פגם.

כמו כן, קבע בית המשפט קבע כי ההלכה הנוהגת היא כי מעביד חב חובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו, ביסוד הלכה זו ניצבת ההנחה שבידי המעביד נמצא הידע באשר לסיכונים מוחשיים ופוטנציאליים במקום העבודה, וכן היכולת הממשית למנוע את אותם סיכונים. לפיכך, בהשוואה לעובד, המעביד הוא "מונע הנזק הטוב והזול".
הצדקה אפשרית נוספת להטלת חובת זהירות מוגברת על המעביד היא העובדה שעל מעבידים מוטלת אחריות מעין מוסרית להבטיח את שלום עובדיהם בשים לב ליחסי הקרבה שבין עובד למעביד, ובשים לב לפערי הידע בין שני הגורמים.

בית המשפט ציין כי בניסיון לפרוט את גבולות חובת הזהירות בין מעביד לעובד, הוגדרה בפסיקה החובה דנן כחובה משולשת, הכוללת את הדרישה מן המעביד לדאוג לצוות עובדים מאומן; את הדרישה לספק לעובד חומרים ראויים לצורך ביצוע העבודה; וכן את הדרישה להנהיג שיטת עבודה מתאימה ולפקח באופן יעיל על דרך ביצוע העבודה.
נקודת המוצא היא, אפוא, כי ככלל חלה חובת זהירות מוגברת על מעסיק כלפי עובדו, הכוללת את החובה לנקוט בכל אמצעי הזהירות הסבירים, ובכלל זה להכשיר, להדריך, לפקח ולספק לעובד כלי עבודה מתאימים לצורך ביצוע העבודה.

בית המשפט קבע כי הנזק נגרם משום שהסולם קרס ככל הנראה עקב בלאי והעובד נפל ממנו מגובה רב. קריסת הסולם, שכנראה נבעה מפגם שהיה בו, אינה מהסיכונים הרגילים הטבועים בשימוש בסולם, שהרי לא ניתן להגדיר את אירוע הקריסה כנובע מסיכון יומיומי או אינהרנטי הכרוך בפעילות שגרתית של עובד. על המעביד חלה החובה אף לנקוט באמצעים לאיתור פגמים, גלויים או נסתרים, בסולם, כפי שסביר בנסיבות העניין.

השאלה המשפטית הנבחנת במסגרת יסוד ההתרשלות היא שאלה של סבירות. לשון אחר, השאלה היא האם היה על המעביד (כמעביד סביר) לצפות את התרחשות הנזק כתוצאה מהספקת הסולם לעובד.

ההלכה היא כי חובת הזהירות החלה על המעביד כלפי עובד היא חובה רחבה, והיא כוללת, בין היתר, את הדרישה מן המעביד לספק לעובד כלי עבודה תקינים ובטוחים לצורך ביצוע העבודה. לפיכך, נקבע כי על המעביד לצפות כי הסולם עלול לקרוס, בהיותו פגום, וכי עלול להיגרם לעובד נזק כתוצאה מהנפילה מגובה רב.

(ע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע נ' מוחמד יאסין)