התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעת פיצויים. התובעת טוענת כי במסגרת עבודתה כמטפלת וכמנהלת מעונות לילדים אצל הנתבעים, היא נחשפה לשמש במשך כ- 4 שעות בממוצע ביום, וכתוצאה מכך נגרמו לה נגעים בעור.
נקבע כי המתנ"ס הפר את הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) בכך שמעולם לא סיפק לתובעת כל ציוד או אמצעים להגנה מהשמש, והעסיק את התובעת כשהייתה חשופה לשמש ולא מוגנת.
כמו כן, קבע בית המשפט כי לפי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) התשמ"ד- 1984, המעביד חייב למסור לעובד מידע עדכני בדבר סיכוני בטיחות ובריאות הקיימים במקום העבודה. כאשר מעביד מעסיק עובד בעבודה שבה עלול העובד להיחשף פרק זמן ממושך לקרינת השמש, על המעביד לעדכן את העובד ביחס לסיכון הנובע מחשיפה ניכרת לשמש, כחלק מן המידע בדבר סיכוני בטיחות ובריאות הקיימים במקום העבודה.
בית המשפט איזכר את פסק דין ת"א (מחוזי חיפה) 10176/96 יעקב נ' אלי את בכנר, בו נדון מקרה דומה של תביעת עובד נגד מעביד בגין נזקי חשיפה לשמש, כדלקמן:
"מעיון בתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997, עולה שתקנות אלה מחייבות מעביד לספק ציוד מגן אישי לשימוש העובד... לשם הגנת איברים,כמפורט בטור א'...לפי הוראת סעיף 3(א)...על המעביד לספק ציוד מגן אישי, ולפקח על השימוש. סעיף 10(א)...קובע כי עובד החשוף לקרני שמש ילבש בגדים וכובע שיכסו את גופו וראשו, וימנעו את נזקי קרני השמש, וירכיב משקפיים מתאימים לסינון קרינה על-סגולה. סעיף 10(ב) קובע שמעביד לא יעסיק עובד כשהוא חשוף לקרני שמש, אלא אם כן העובד מוגן כאמור בתקנת משנה א'. התוספת של תקנות אלה מפרטת בס"ק 2.2 שמי שמבצע עבודה בחשיפה לקרינה על-סגולה ציוד המגן האישי לגביו הוא כובע, מטפחת ראש, וס"ק 9.2 מתייחס להגנת העור בעבודה בה נחשפים לקרני שמש, כשציוד המגן הוא משחות מגן לעור למיניהן. ס"ק 12 מתייחס להגנה על כל הגוף שעה שקיימת חשיפה ישירה לשמש (ביגוד הגנה מפני פגעי מזג אויר)."
"כאשר מעביד מעסיק עובד בעבודה שבה עלול העובד להיחשף פרק זמן ממושך לקרינת השמש..,על המעביד לעדכן את העובד ביחס לסיכון הנובע מחשיפה ניכרת לשמש, כחלק מן המידע בדבר סיכוני בטיחות ובריאות הקיימים במקום העבודה. הימנעות מלעשות כן מהווה הפרה של סעיף 1 בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים),תשמ"ד-1984...העובדה שהפגיעה בתובעת נגרמה בטרם הותקנו תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997, אין בה כדי לגרוע מחבותה של הנתבעת."
לפיכך, קבע בית המשפט כי הנתבעים הפרו חובות חקוקות ולכן מוטלת עליהם אחריות לפיצוי התובעת בגין הפרת חיקוקים מכוח עוולת חובה חקוקה שבסעיף 63 לפקודת הנזיקין.
(ת.א. (חי') 2732-08-08 בלהה קליינר נ' נעמ''ת- תנועת נשים עובדות ומתנדבות)